עמים שונים לאורך הדורות ייחסו משמעות עמוקה לחלום והוא עורר אצלם לסירוגין עניין, שמחה, תימהון, פחד, חרדה, סלידה ואי הבנה. אלא שהדעות נחלקו על משמעות החלומות ועל הדרך להגיע אליה. בתקופות קדומות ראה האדם בחלום מציאות ריאלית, המדריכה לעתים את מנוחתו. במשך הדורות נעה הערכת החלום והשתנתה מקצה אחד למשנהו. אנשי הקצה האחד ראו בחלום מתת אל, שכן באמצעות החלום מקבל האדם בשורות טובות ואזהרות מפני גזירות רעות. כך אצל עמים שונים כפי שמביא הומרוס היווני, וכך אצל היהודים כפי שרואים בפתרונות החלומות שבמקרא. אנשי הקצה השני ראו בחלום תגובה לגירויים פיסיולוגיים כגון עייפות, רעב, צמא וחרדה.

 

אין די במבוא קצר זה להכיל את תפיסת החלום ביהדות כפי שהיא מופיע בתנ"ך, בתלמודים הירושלמי והבבלי, בספרות המדרשים, בספרות הקבלה ובספרות של חכמי ישראל לדורותיהם. אציין בקצרה כי לפי המקרא החלום הוא אחת הדרכים שבהן מתגלה האל לברואיו, והיא אחת מדרכי הנבואה. אין בתנ"ך משנה סדורה לפיתרון חלומות, וברוב המקרים המקרא מסתפק בהבאת סיפור החלום ללא נקיטת עמדה. בתקופת התלמוד קיימת התייחסות רבה לעניין החלומות ויש דעות שונות ומנוגדות בנושא פירוש החלום. ניתן למצוא גישות שכלתניות השוללות מהחלום כל משמעות לצד דעות הטוענות למשמעות נבואית בעלת מסר בחלום.

גם בספרות המדרשים קיימת התייחסות רבה לעניין החלומות. חכמי המדרש פירשו את החלומות במקרא ואת הסמלים בהם בצורות שונות, כגון: חלום יעקב והסולם, חלום לבן, חלומות יוסף, חלומות פרעה, חלומות בלעם, חלומות דניאל, חלומות נבוכדנצר, ועוד. לצד אלה קיימת התייחסות של גדולי ישראל לעניין החלום כגון: רב סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי, הרמב"ם ועוד. תורת הקבלה הוסיפה נדבכים רבים לעניין החלום וקושרת אותו למסעות אסטרליים של הנשמה וקבלת מסרים מעולמות עליונים. 

  

 

הרוצה להרחיב את אופקיו בעניין תפיסת החלום ביהדות יקרא בספרים: "תורת החלום ביהדות – כרכים א-ב,

מאת ד"ר רמי שקלים.